"וקווי ה' יחליפו כוח יעלו אבר כנשרים - כי האדם צריך להעלות על מחשבתו תמיד שבכל רגע ורגע הבורא ברוך הוא ברוב חסדיו וברוב רחמיו נותן לו חיות חדש, וכל רגע ורגע הבורא ברוך הוא מחדשו. וזהו דאמרינן בגמרא 'כל הנשמה תהלל יה - על כל נשימה ונשימה תהלל יה' - דהיינו שבכל רגע הנשמה רוצה לצאת ממנו, והקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו בכל רגע ורגע משגיח על האדם, ומרחם עליו ואינו מניח להנשמה לצאת ממנו.
ונמצא לפי זה, כשאדם מעלה על מחשבתו תמיד הבחינה הזאת, הוא בכל רגע ורגע בריה חדשה, ויש לו התלהבות לעבודת הבורא ברוך הוא, כי לדבר החדש והמחודש יש התלהבות, וכיוון שהוא נעשה בכל רגע ורגע מחודש יש לו התלהבות גדולה לעבודת הבורא ברוך הוא. ויש אדם שאינו מעלה על מחשבתו הבחינה האמיתית הזאת, ומעלה על מחשבתו שחס ושלום אין הקדוש ברוך הוא מחדשו בכל רגע ורגע, ומעלה על מחשבתו כיוון שברא אותו הקדוש ברוך הוא בתחילה, שוב אינו מחדש אותו בכל רגע ורגע, ולזה אין לו התלהבות לעבוד את הבורא ברוך הוא, כי דבר תמידי אין תענוג כלל, ומחמת זה לפעמים נופל ממדרגתו, ואחרי זה כשמתחיל לעבוד את הבורא יש לו התלהבות גדול, כשמצייר במחשבתו שבכל עת ובכל רגע מקבלים כל העולמות ועולם התחתון חיות חדש מהבורא ברוך הוא, ומחמת זה יש לו לאדם אהבה גדולה ויראה גדולה לפני הבורא ברוך הוא, וגודל התפארות שיתפאר עימו הבורא ברוך הוא בכל עת".
(התעוררות, יום שני, כד בתשרי)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה